איך לבחור מטפל לחרדה או לטראומה?

הכשרה מקצועית: מה כדאי לבדוק?

בישראל פועלים אנשי טיפול ממקצועות שונים, שלכל אחד מהם מסלול הכשרה והסדרה מקצועית משלו. פסיכולוגים נדרשים לרישום בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות. חשוב לבדוק גם את מעמד ההתמחות או המומחיות ואת תחום העיסוק, משום שרישום בפנקס לבדו אינו מעיד על מומחיות בטיפול נפשי.

עובדים סוציאליים נדרשים לרישום בפנקס העובדים הסוציאליים של משרד הרווחה והביטחון החברתי. כאשר מדובר בפסיכותרפיה, כדאי לברר גם על הכשרות טיפוליות מתקדמות וניסיון קליני מתאים. מטפלים באמצעות אמנויות עוברים הכשרה אקדמית ומעשית בתחום הטיפול הנפשי באמצעות אמנויות. חברות ביה״ת מעידה על עמידה בדרישות האגודה להכשרה אקדמית ומעשית מוכרת.

מעבר למקצוע הבסיס, קיימות הכשרות ייעודיות בגישות טיפול שונות. איט״ה מגדירה קריטריונים להכשרה, לניסיון ולהדרכה בטיפול CBT, וחשוב להבחין בין קטגוריות החברות השונות באגודה. עמותת EMDR ישראל מגדירה דרישות להכשרה ולהסמכה בטיפול EMDR, המשמש בין היתר לטיפול בטראומה.

רישום מקצועי וחברות בארגון אינם מבטיחים הצלחה בטיפול, אך הם מאפשרים לבדוק מידע חשוב על הכשרתו של איש המקצוע.

ניסיון והתאמה לקושי המסוים

לא כל מטפל בעל הכשרה בפסיכותרפיה מתמחה בהכרח בטיפול בחרדה או בטראומה. חשוב לברר מהו ניסיונו של המטפל בקושי המסוים ומהן הגישות שבהן הוא משתמש.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי, CBT, מתמקד בקשרים שבין מחשבות, רגשות והתנהגויות. הוא כולל התערבויות מבוססות מחקר להפרעות חרדה שונות, כגון חשיפה הדרגתית ועבודה על דפוסי חשיבה והימנעות. טיפול פסיכודינמי עוסק בחוויות רגשיות, בדפוסי יחסים, בקונפליקטים ובתהליכים שאינם תמיד מודעים. קיימות גם גרסאות ממוקדות וקצרות מועד שנחקרו לטיפול בחרדה, אך היקף הראיות משתנה בהתאם להפרעה.

טיפולים ממוקדי טראומה כוללים בין היתר EMDR, חשיפה ממושכת, PE, טיפול בעיבוד קוגניטיבי, CPT, וגישות נוספות. טיפולים אלה נועדו להתמודד עם תסמינים הקשורים לחוויות טראומטיות, וחלקם מומלצים בהנחיות קליניות בינלאומיות לטיפול ב PTSD. טיפול בקבלה ומחויבות, ACT, התערבויות מבוססות קשיבות וטיפול בין אישי עשויים להשתלב בטיפול בקשיים שונים. בסיס הראיות וההמלצות לשימוש בהם משתנים בהתאם לאבחנה ולמטרות הטיפול.

אין שיטה אחת המתאימה לכל אדם ולכל מצב. עם זאת, חשוב להבחין בין גישה טיפולית מקובלת לבין התערבות שיש לגביה ראיות מחקריות והמלצות קליניות ממוקדות לבעיה המסוימת. אין צורך לבחור את שיטת הטיפול מראש. הערכה מקצועית בתחילת התהליך אמורה לסייע בהבנת הקושי ובבחירת ההתערבות המתאימה, תוך התייחסות גם להעדפות המטופל.

כדאי לשאול את המטפל מהו ניסיונו בטיפול בבעיה המסוימת, מהי הגישה שהוא מציע, על מה מבוססת ההמלצה ומהן החלופות האפשריות.

הקשר הטיפולי והיכולת לבחון התקדמות

גם הכשרה מקצועית מתאימה אינה מספיקה כשלעצמה. חשוב שתהיה אפשרות לפתח קשר המבוסס על אמון, הקשבה ושיתוף פעולה.

טיפול בחרדה או בטראומה עשוי לכלול התמודדות עם רגשות, זיכרונות או מצבים מעוררי פחד. לכן חשוב שהמטופל יבין את מטרות הטיפול, יוכל לשאול שאלות ולהיות שותף להחלטות הנוגעות לתהליך.

כדאי גם לברר כיצד תיבחן ההתקדמות. שיפור בטיפול אינו מתבטא רק בתחושת הקלה במהלך הפגישה, אלא גם בשינויים בתפקוד, בהפחתת הימנעות וביכולת להתמודד עם קשיים בחיי היום יום.

כאשר הטיפול אינו מתקדם כמצופה, חשוב שתהיה אפשרות לבחון מחדש את תוכנית העבודה ולשקול התאמות או חלופות.

חמש שאלות שכדאי לשאול לפני שמתחילים

1. מהי ההכשרה המקצועית שלך? מהו מקצוע הבסיס, אילו הכשרות ייעודיות השלמת והאם אתה חבר בארגון מקצועי רלוונטי?

2. מה הניסיון שלך בטיפול בקושי שממנו אני סובל? למשל חרדה חברתית, פאניקה, פוביה או PTSD.

3. כיצד תתבצע ההערכה בתחילת הטיפול, ואיך תיבחר שיטת הטיפול?

4. כיצד נדע אם הטיפול מתקדם? האם יוגדרו מטרות וייבחנו שינויים בתסמינים ובתפקוד?

5. מה נעשה אם הטיפול אינו עוזר? האם ניתן יהיה לבחון מחדש את התוכנית ולשקול אפשרויות אחרות?

לסיכום

בחירת מטפל לחרדה או לטראומה מבוססת על שילוב של הכשרה מקצועית מתאימה, ניסיון בטיפול בקושי המסוים וקשר טיפולי המאפשר אמון ושיתוף פעולה.

אין צורך להגיע לפגישה הראשונה עם אבחנה מוכנה או עם החלטה לגבי שיטת הטיפול. חלק מתפקידו של איש המקצוע הוא לבצע הערכה, להסביר את האפשרויות ולגבש יחד עם המטופל תוכנית טיפול מתאימה.